איה היא אשת נעורי

דמיתי להלך במדבר ביום שרב ואין מים וכח
צרו צעדי מלכת, גווי שפוף ואהלך שחוח
כמו קין ביום קרבנו לא היה לריח ניחוח
וכמודה על פשעיו ולא אבה ה' לסלוח
אל ההרים אשא עיני, איה היא אשת נעורי
לו אך ידעתי מקומה, קלים כצבי היו רגלי
היכן היא רעייתי, כשושנה היא בין החוחים
כזיו הקשת המבהיק, כשדה אביב עטור פרחים
והיא ניצבה מנגד הרחק כמטחווי קשת
לדג בן חורין דמתה הנישא חיש ברשת
בודדה ישבה, לעצמה לחשה, היכן הוא אלוף נעורי
איה היחיד, אך עצמי ובשרי הוא, אללי
לו ידעתי מקומו, ונשאתי אליו כאילה רגלי
קמתי ואנוסה בנשף והקדמתי אליו לברוח
הייתי כיונה ביום סער, לא מצאה מנוח
והיה כי הרבתה להתפלל וקולה לא ישמע
וגם הוא נשא תפילה ולא חדל משווע
‏ ותעל שוועתם אל האלקים
אשר ציווה מהרו נא מלאכי שחקים
בניין עדי עד חפצתי להקים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>