אל תראוני שאני שחרחורת

מעשה באדם ואשת חיל אשת נעוריו
‏ על ידה עדי וליבה לב זהב
יפה כלבנה, מאירה כחמה, ולבן שיניים מחלב
והנה להביא טרף לביתו הפליג, למדינת הים פרש, ולנפשה אותה עזב
ארכו הימים והיא בחלון עומדת צופיה
מדוע אחרו פעמי מרכבותיו, היכן אלוף נעוריי, עדיין לא שב
השיבוה ריעותיה הרעות כישמעאל ועשיו
הן אחרת לקח לו, אהבתך לו אך כזב
‏ שחרחורת ככושי היית, נמאסת בעיניו
הן אותך נטש ימים רבים, שמא מתעתעת היית בדבריו
‏ ודאי בנכרייה חפץ, בושה לא כיסתה פניו
והיא מתייפחת ביגונה, למה עזבתני אישי, נפשי יצאה אליו
‏ בדידותה כמשא כבד יכבד המשבר עצם וגב
לעת ערב טרם כיסה החושך ארץ, ממרחקים שליח בא ובידו מכתב
אם יום או יומיים אעמוד, תקוותך לא לשווא
‏ גם אם ארכו הימים, כימים אחדים בעינייך נחשב
אמונים אני נוצר לך, ותכשיט פז ממרחק הבאתי מאיר כציץ הזהב
ביום מועד בואו, על ידה עדי ענדה, ומקושטת ככלה פנתה לקבל פניו
ריעותיה הרעות הקדימוה, ויאחזו בשולי בגדיו
‏ מהר סורה אלינו פלוני אלמוני, לאיש זר נשאה אשת נעוריך עיניה וגם הלכה אחריו
‏ נסתרה כסוטה עם נכרי, וגם הדלת סגר אחריו
בעודו נבוך עומד, לשמיים נשא עיניו
‏ הכזונה היתה אשת נעורים, היכן היא אשת נעוריו
לקראתו יצאה אשתו וגם נפלה לרגליו
‏ מדוע לרגליי נפלת, ואני לך את חיי אני חב
ומאת ה' נעשה להן, כאשר זממו לעשות כגמוליו
‏ בבור טחב הושמו עד אחריתן, מלא חופניים רפש ורקב
והיו לעץ יבש המוטל בשלכת, שורשיו נעקרו וגם כל עליו
ואם ישאלך בנך לאמר, האמת היה או משל הוא נחשב
אמור תאמר לו משל אמת הוא בהגר ישמעאל ועשיו
כאמה נכריה תחת גבירתה החותרת כגנב
‏ וכעבד כנעני המבקש לירש חלק הבן בנחלת אבותיו
אחר גלות ישראל לכל ארצות תבל ותפוצותיו
‏ ביקשו לרשת נחלת ישראל ואלוהיו
לולא ה' היה לנו, אזי חיים בלעונו, כטרף האחוז בצבתות העקרב
ברוך אשר בחר בנו מכל העמים, ואלינו הוא שב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>