בקשת הנשמה

כבת מלכים ענוגה עטויה מילת וזהבים
מבקש ידה עלם אביון, משחר לפתחי נדיבים
במה ישמחנה הנער, היביא לה פרי יקבים
הלא כל חפציו לא ישוו בה, ויהיו בעיניה כחגבים
על משכבו בלילות הגה וליבו מכאובים
אם נתיב לליבה ימצא, נכון פעמיו להגביה לכוכבים
שחה לעפר נפשו, ליחכה לשונו רגבים
ויהי היום ביום סגריר נטפו מים עבים
עוברי דרכים בו מחוט ועד שרוך נעל רטובים
מפני רביבים מסתתרים כחברי גנבים
השמש שקעה, ובכנפי הרוח קור כלבים
ותלך העלמה ותתע ביער עבות
מקום דובים שוקקים רעבים
גם מערת פריצים שודדים על אתונות צחורות רוכבים
כולו אוהב בצע רודף שלמונים, קשי עורף אכזרים כאויבים
למגינת לב יצא דבר המלך לכל התושבים
לאישה אתן לאשר ישיב ביתי לבית אביה כנעוריה כלפנים
בחוצות יסובבו אוהבים וקרובים
נחפשה דרכנו ונחקורה ונשובה אליך, נשבעו עוברים ושבים
נפשה יבקשו ואין, לביתם ישובו כנעלבים
כגיבור ביום הלחמו ביום קרב ופניו להבים
יחידי יצא הנער לבקשה, נפשו מנגד השליך, לחם בעדת זאבים
ויאבק איש עמו עד עלות השחר, עד הביאה לחוף מבטחים
בליבה אותו חמדה, ובקרבו הקריב תודה לאל המשמח רעים אהובים
לחופה רפודת לולבים, נכנסה לקול זמרת כינור ונבל חלילים ועוגבים
עד שהמלך במסבו גביע היין נשא, לחיי השניים מן האחד טובים
שטר כתובה ניתן מזה ומזה הם כתובים
גם נשמת אדם כבת מלכים לעולם ירדה, לעלמא דכזבים
וגם הנפש לא תמלא ממראות העין ומחמדת תאבים
דמיונות את האדם מזריחתו ועד שקיעה סובבים
סבוני גם סבבוני יצרי גבר כנחיל זבובים
ואם בתאוות ליבו שקע, מעשה הבל ותעתועים
דבר שדי ומצוותו, בן אנוש עלי חלד מלווים
אשרי האיש באלוהיו בטח, ולא פנה אל שטי כזב ורהבים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>