הרהורים בעת מלחמה

לילה, הופר שוב השקט.‏
ואני כלי מלחמתי אחגור
קשתי תפילה וחרבי עט נוצה וחרט.‏

זכורני שלפני כירח ימים
על גבעה רמה בכפר חסידים
עת עמדתי עם קבוצת תלמידים
ימים ספורים לפני סיום שנת לימודים.‏
לפני עמק זבולון נפרש, לאורכה ורוחבה של כל חיפה והמפרץ.‏

הייתכנו דברי הרואים נכוחים, העומדים בשער מזהירים ומוכיחים, שאת דבריהם בתשקורת הס ‏מלהזכיר, על אף שהכתובת כבר מזמן היתה על הקיר.‏
הייתכן שטיל בעמק שולח, ואש ושלהבת תבער כמו באח.‏
תפילה חרישית על שפתי אז נשאתי, יתן ה' ואתבדה, ולך ה' בכל ליבי אודה.‏

אך ישמעאל המערער על הבכורה, והוא כמתלהלה היורה ביצחק חץ למטרה, עליו נאמר ידו בכל ‏ויד כל בו, ואשר בקרבו ישים ארבו,‏
הוא אשר אין בו מתום, פתח במערכה עלינו בפתע פתאום.‏
שוב נעדרים ושבויים והורים שכולים, עד מתי, בורא עולם, ה' אלוקים.‏

ומי יודע אם לא השיגוה רודפיה בין המיצרים, בעוון החרשנו אשתקד בחורבן קטיף והישוב נצרים.‏
אבל אשמים אנחנו על זעקת אחינו המגורשים, אשר ראינו צרת נפשו בהתחננו אלינו ולא שמענו ‏והיינו כחרשים.‏

ומי יודע אם לא על כן באה אלינו הצרה הזאת, מי ישיב לי תשובה בעת כזאת.‏
בשפה ברורה אמור אומר, כי חטאת כהני השמאל קסאם מרי ואון ותרפים ופצמ"ר.‏
אשר נאמו כמתוך חלום, שלום שלום ואין שלום.‏

והמוקצים שבעם התאוו תאווה, וביקשו בראש חוצות לצעוד במצעד גאווה.‏
כעצת בלעם היכול נוכל לישראל, כיצד ובמה, הנה אלוהיהם של אלו שונא זימה.‏
איככה אוכל וראיתי העיר רבתי עם, נמשלו ליונה, ההפכה קריה נאמנה הפקר כזונה.‏

והיה אם בקולו שוב שמוע תשמעו,‏
והיה נסראללה חסן ושות' לנעורת, נאום נביאים נשבעו.‏
חיזקו אחים, הן אמר נביא, הנה אל ישועתי אבטח ולא אפחד,‏
נצח ישראל לא ישקר ולא ינחם והיה ה' אחד.‏
הנה הגיע היום נכון הוא לפני אל איום, לגרש בני האמה,‏
ולאחוזתם ישובו שבטי אהלה ואהליבמה.‏

כפינו נישא לאל מרומים, ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים.‏
עוד בהרי יהודה ישמע שיר חדש, קרובה גאולתכם בני, ויבנה המקדש.‏

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>