לאחי, נאמני ארץ ישראל

לקראת יום השנה לחורבן גוש קטיף וצפון השומרון

***

הביטה ה' משמיים וראה מה נעשה לעם נבחר‎.‎
גם אם עורי מאוד שחר, מזדון לב אחים וכל בן נכר
לעשות במלאכה אגש ואל למחר אתאחר,‏
ועתה אתה ה' החישה נא לגאלנו ואל תאחר.‏
‏ ‏
הביטה ה' משמיים וראה מה נעשה לעם נבחר.‏
‏ ‏
מי הוא זה ואיזה הוא אשר אמר: "דין נצרים כדין תל אביב",‏
אשר זמם ועשה להחריב בתי ישראל ולפרוץ גדר סביב,‏
מי הוא אשר אמר ולא אחר, ולא נעשה עימו דבר.‏
‏ ‏
ערו ערו עד היסוד בה נאמו בני האמה,‏
למאכולת אש הפכו ישוב, ומקדש מעט למדמנה.‏
האח אמרו, איה חזונכם אנשי ארץ ישראל השלמה.‏
‏ ‏
לארץ הורידו ראשם נער וזקן, אשר יגורנו בא והיה לנו כן.‏
היאך יד איש היתה באחיו, איה החמלה בעמונה לנוער החביב.‏
דימו בן טיפוחים אוהב לאויבו, על כן היה למרמס כל סוס ורוכבו.‏
ידך אל נא תשלח לא תשבור עצם בו.‏
‏ ‏
ואחיו בנחישות וברגישות השיבו,‏
גם אם בלילה בכה תבכה מאלתי לא תינקה.‏
‏ ‏
בראותו כי הבורה הושלך פנה בצר לאביו,‏
אנא ה' ריקם אל פנינו תשיב,‏
עד אנה ה' פניך מאיתנו תסתיר,‏
מתי יפוח היום והשמש שבעתיים תאיר,‏
ולקולם אבן מקיר תזעק ותבקע העיר.‏
‏ ‏
מדוע ככה היינו לבז, ניתנו ביד עם עז ואותנו חיל אחז,‏
הנה בא עוד פגז וליבנו כמים פחז.‏
‏ ‏
עד קול ממרומים עלינו הופיע, חזון נפרץ בפי בחוריו הודיע,‏
במקום אשר קיר אבנים נהרס, תחת הסרפד יעלה הדס.‏
ותחת אמרתי קלני מראש, תחת הסרפד יעלה ברוש.‏
ואתכם בני באה כזאת כל זאת בעבור נסות.‏
‏ ‏
עול גלות וייסורי גאולה אשר נשקד, כאברהם האב את בנו עקד.‏
מלאו ימי מרוקי בניי חביביי, נשבעתי בשתי בבות עיניי.‏
פדותכם אחישה ואיש אל משפחתו תשובו,‏
הגפנים שוב יתנו פריים והזיתים ינובו.‏
‏ ‏
ותחת אשר עד למאוד כאבכם לי כאב, ‏
והייתם לגוי גדול עצום ורב.‏
ויד איש אל אחיו קרב, ‏
הן בנים אנחנו לו והוא לנו אב.‏
‏ ‏
ולב אשה אל אחותה שבות, ‏
וקרא זה אל זה ואמר קדוש קדוש קדוש ה' צבאות
והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים, ‏
ונשא מגבעות ונהרו אליו כל הגויים.‏

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>