אות ב'

בד

קנה

פשתן העולה מן הקרקע בד בבד, כלומר יחידי, והוא רמז ליחוד, והטעם מדוע נקרא הבד

'שש' ב תצז

הפשתים

נקרא 'בד', כלומר יחידי, שאסור לחברו עם הצמר – ב תקכח

בהמה

בהמה

שאין לה מזל הזכיר בה הכתוב לשון 'נגיפה', כלומר בדרך מקרה – ב רכה

חולי

הנידה לא מצאנוהו בנקבות הבהמות ושאר מיני החי, מלבד במין האדם – ב תפז

בבהמה

ובחיה הונחו שדיהן להניק במקום ערוה, לעומת האדם – ב תפח

בוקר

פורענות

הרשעים וישועת הצדיקים בבוקר – ב

עה

הבוקר

הוא ממידת הרחמים – ב שמט

לשון

'בוקר' שאדם יכול לבקר ולהבחין בין הדברים – ב תקכט

בחירה

לא

נגזר על האדם אם יהיה צדיק או רשע, וזה עיקר גדול ויסוד האמונה, ולכן נזכר הדבר

בפתיחת התורה ובחתימתה – ג

שכב

בטחון

בה'

דרך

הצדיקים השלמים שלא יבקשו סיבה כלל, אלא יבטחו בה' בלבד – א שכז

מדרגות

הבטחון בה' – א שכח

הבטחון

בה' עיקר גדול ויסוד התורה והמצוה – ב

קח

נמשל

הבטחון בה' למגדל עוז – ב שסה

הצדיקים

ישימו כספם וזהבם בשעבוד התורה והמצוות, להיפך מדרך הרשעים. ואין ראוי לאדם שישים

בטחונו אלא רק בה' – ב שעו

השם מבטחו בה' ינצל מן הצרה אף שהיתה ראויה לבוא

עליו – ג שכ

ביכורים

חייבה

התורה את ישראל שנקראו 'ראשית' ללכת אל המקום שהוא ראשית שכלולו של עולם, ולתת אל

הכהן שהוא ראשון משרתי הקודש, את ראשית פרי האדמה – ג תי

תנופת

הביכורים מרמזת שה' הוא המשגיח בכל העולם ופרטיו – ג תיד

בין

אדם לחבירו

החמירה

תורה בדברים שבין אדם לחבירו יותר מהמצוות שבינו לקונו. וכן חס ה' על כבוד נביאיו

יותר מכבודו עצמו – ב תטו- טז

בישול

מצינו

לשון "בישול" במים או באש ללא כלי – ב צ

בית

המקדש

לעומת

המקדש הראשון והשני שנבנו ע"י אדם ונחרבו ע"י אדם, המקדש השלישי יהיה

מעשה ה' ולא יחרב – א רלא, רמט

הטעם

מדוע אין חרב וברזל במשכן ובמקדש, ומדוע עתיד המקדש להחרב – א רלז

שני

בתי המקדש נרמזו במילה "כתית" שהוא לשון כתישה, אך המקדש השלישי יכון

לעד – א רמט, ב רצד

הטעם

שנקרא המקדש 'זבול' – א רסב

המקדש

חרב בדור השלושים מאברהם, והטעם לכך – א

שיז

השכינה

לא שכנה בבית שני תדיר כמו בבית ראשון, לפי שלא היו שם ס' ריבוא – א שסד

שם

ה' ככתבו נזכר במקדש אבל לא במדינה – ב

לב-ג

משנבחר

המקדש לא היתה כל ירושלים ראויה לנבואה – ב

פד

בית

המקדש הוא כמשכון, שלא יתקיים אם יחטאו ישראל – ב רלז

ארבע

מדרגות בהר סיני וכנגדן במקדש – ב

קעד

המקדש

הראשון נעשה ע"י שלמה מיהודה, וחירם משבט דן מצד אימו – ב שכא

י"ח

ניסים היו במקדש – ב תכט

המילה

"מקום" נאמרה ביחס לאבות תשע פעמים, והוא מקום המזבח במקדש– ב תלד

רוב

עניני המשכן והמקדש סובבים על חשבון שמונה – ב תמג

המקדש

הראשון נבנה ע"י שלמה משבט יהודה, השני ע"י זרובבל מיהודה, והשלישי עתיד

להבנות ע"י אדום – ב תנט

כל

הכוחות כלולין בבית המקדש בשעת עבודה, וכל עניני המקדש של מטה דוגמת המקדש של מעלה

ב תקכח, ג שט

תועלת

המקדש גדולה לאומות יותר מאשר לישראל – ג

ז

המקדש

נקרא "אריאל", מלשון אריה, שצר מאחריו ורחב מלפניו, וכך חלונות המקדש- ג מה

המקדש

הוא הקו האמצעי של ההר הטוב – ג

רנה

מקום

המקדש ומעלתו היה ידוע לאומות בקבלה – ג

שכג

המקדש

חרב בשנת תכ"א לבניינו, לדעת ר"ת – ג שלו

המקדש

באמצע ארץ ישראל – ג שמג

בברכה

לבנימין נרמזו ג' בתי מקדש המצויים בחלקו – ג תפה

בכורות

מעלת

הבכורה לפני מתן תורה היתה שררה וכבוד, וגם בנכסים יקבל מעט יותר – א רכו

גם

כשנטלה מראובן בכורת הממון והכבוד, לא ניטלה ממנו בכורת היוחסין – א רצז

הטעם

שישראל וה' נקראו בן בכור רק לאחר מכת בכורות – ב לח – לט

מצאנו

שנקראו הבכורות "כהנים" – ב

קעו

כשם

שה' הוא בכורו של עולם, כך על הבכור להחזיק בתורה וביראה יותר משאר בני האדם, מצד

המעלה שבו – ב שנז

בני

לוי שהיו נקיים מחטא העגל והרגו את עובדיו, נתקדשו תחת הבכורות לעבודת ה' – ג קיח, קכה

בלעם

בלעם

התנבא כאשר הוא נופל, מפני שלא יתנבא מעומד אלא מי שהוא נימול – ג תמב

בלעם

לא עלה להשגת נביא, ונתנבא לכבוד ישראל – ג

תצג

במות

היתר

הבמות ואיסורן – ג שכד

בן

מילת

'בן' נגזרת מבניין – א צח

הבנים

נמשכים במידותיהם בטבע אחר משפחת האם – א

רח

מצינו

שקרא הכתוב 'בנים' לבן אחד – א שסב

דרך

הכתוב לייחס הבנים לאם – ב

קסב

אחד

הלויים המשוררים נקרא בשם 'בן' – ג

כב

בנימין

הוזכר

בנימין שביעי במניין השבטים לרמוז על המקדש שבאקלים שביעי שבחלקו – ב ח

בנימין

היה אחד מז' שלא שלטה בהם רימה – ג

תפה

אין

בכל השבטים מבורך כבנימין בהשראת השכינה בחלקו – ג תפו

בנין

אב

נזכר

על פסוקי התורה שבכתב, וכל פסוק ופסוק הוא בנין האב יתעלה – ג תפב

בעל

הרמב"ן

פירש "נכבד" – ב

תקמא

בעלי

חיים

השמות

שנתן האדם לחיות הם שמות מושכלות שהשכיל בחכמת האותיות כפי טבעי הבריות – ג קלו

בצלאל

על

מעלתו ושמו של בצלאל,

והטעם

שצירף ה' את אהליאב בן אחיסמך משבט דן לבצלאל משבט יהודה – ב שכ-שכא

ארון

שעשה בצלאל הוא הארון הנעשה לדורות, ולא היו מוציאין אותו כלל אלא בימי יהושוע

בלבד על פי בדיבור, וארון זה הוא שנגנז במקדש

- ג דש

בריאה

בכל

ששת ימי הבריאה העניינים מחומשים, והטעם מדוע נברא דבר באותו היום בשבוע – א נא

שני

מאמרות מכלל עשרה מאמרות נאמרו ביחס לאדם וחוה – א עד

מהם

עשרה מאמרות שנברא בהם העולם – א

עה

הטעם

שהזכיר הכתוב אצל יעקב לשון 'בריאה', ואצל ישראל 'יצירה' – א שעא

הטבע

היוצא מן החפץ הקדמון יקראוהו בריאה – ב

קכ

כל

המאוחר מחבירו בסדר הבריאה משובח מחבירו – ב

שסד, תסז-ח

ברית

מילה

הטעם

שנצטווה אברהם במילה בשם 'אל שדי' – א

קנח

הטעם

למצוות המילה – א קס

מעלת

הסעודה ביום המילה – א קסא, קפט

הטעם

שהמילה ביום השמיני – א קסא

הטעם

שנקרא איבר המילה 'ראש הגויה' – א

קסא

השגת

ה' תתכן לישראל הנימולים, ולא יתנבא אדם מעומד אלא מי שהוא נימול – ג תמב

רק

שבט לוי מכל ישראל מלו את בניהם במדבר – ג

תפה

ברכה

אין

שם ה' נזכר על הרעה, אלא על הטובה והברכה – א פו, קיא, ב תעה

תקנו

חכמים נגלה ונסתר בברכות, ללמד שהבורא נסתר מצד עצמותו, אך נגלה ונמצא מצד הלב

והשכל – ב קכח

אין

ראוי להזכיר שם ה' לשווא, ולכן יש להקדים ולומר "קרבן לה'", שעליו יחול

שם ה' – ב שצה

על

המברך להתבונן תחילה בליבו, ואח"כ יברך את ה' בפיו – ב תקס

המברך

על הנאתו מעיד על ההשגחה, ובכך התבואה והפירות מתברכין, ועניין ברכה הוא תוספת

וריבוי כבריכה הנובעת מן המקור – ג

לא, רנד, רצט

חכמים

ז"ל תקנו ברכות למצוות המקובלות שהן עיקר הקדושה, ולא תיקנו ברכות למצוות

המושכלות – ג קב

רמזים

בחיוב לברך מאה ברכות ביום – ג שז

חכמים

לא תיקנו ברכה על שילוח הקן כיון שאינה מצוה מחויבת , ואין חייב לחזר אחריה, ואינו

חייב אלא כשרוצה ליקח הבנים – ג

שפח

ברכת

הלבנה

תיקנו

לאומרה מעומד, מפני אימת מלכות שמיים, ועדות היא בחידוש העולם – ב פט

הנוסח

הנכון ע"פ הרשב"א, והטעם לכך – ג

תנט

בשר

בחלב

נזכר

אצל שלושת הרגלים, להזהיר ישראל העולים לרגל למקום הנבואה, שלא יטמטמו הלב, ואין

המצווה נוהגת במלאכים ולא לעתיד לבוא, שלא יהיה אז טמטום הלב ולא ע"ז – ב רמב-ג

בת

דרך

הכתוב לייחס הבת לאב – ב קסב

בת

קול

הטעם

שנקרא בת קול – ג תפג

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>