אות ג'

גאוה

מצינו

שאפילו צדיקים שנתגאו ותלו המעשה בעצמם, הודו על כרחם שאין הפעולה תלויה בהם – א קפא

גאוותם

של נבוכדנצר ופרעה היא סיבת מפלתם – ב

עא

מאחר

והנשיא ליבו גס, הזכירה בו התורה את אפשרות החטא באופן ודאי – ב תיא

הגאווה

היא לבוש ה' – ב תכג

בגנות

הגאווה ושבח הענווה – ב תקסב-ג

הגאווה

היא סיבה להשכיח את העיקר – ג

ש

גאולה

מתוך

צרתן של הצדיקים צומחת גאולתן – א

שלג, ב רסו

הגאולה

העתידה דומה לגאולת מצרים, ותהיה בה תוספת השגה בידיעת ה' – א שעח

א.

תחילת גלות מצרים היו שבעים נפש, ובסוף גלות אחרונה עתידים לירש שבעים אומות

ב.

כשם שיוסף נזכר אחרון לכל השבטים שירדו למצרים בגלות הראשונה, כך משיח בן יוסף

עתיד לבוא בגאולה האחרונה לגאול את ישראל – ב ט

ביאת

הגואל תלויה בתשובה ותפילה – ב

כ

הגלות

הראשונה במצרים רמז וסימן לגלות האחרונה – ב מד-ה,

ג רלב

ארבע

לשונות גאולה לעתיד לבוא – ב

נ

הגאולה

העתידה אין אחריה שעבוד – ב

סב

הגאולה

העתידה גדולה מגאולת מצרים – ב

סה

כמו

שנתברר שג' קצים של גאולת מצרים היו אמת, הוא הדין בג' קצים בגאולה העתידה – ב צז

אף

אם ישראל לא יעשו תשובה, אי אפשר להתאחר מזמן הקץ הקצוב, והגואל יהיה בשר ודם, שלא

כדעת הנוצרים – ב תקסט

ספר

דברים חותם את התורה, שהוא עוסק בסופו בגאולה האחרונה, שהוא תכלית בריאת העולם – ג רמג

א.

בגאולת מצרים כבשו רק ארץ ז' אומות מתוך ע' אומות, כנקבה שנוטלת עישור נכסים,

ונקראה שירת הגאולה: 'שירה', על שחוזרת הנקבה ומתעברת, וחוזרת מגאולה שוב לגלות.

ולעת"ל יירשו את העולם כולו כזכר היורש כל נכסי אביו, ולכן יקרא שיר הגאולה

בלשון זכר: 'שיר'.

ב.

בשני הגאולות נזכר לשון ירושה, ובגאולה השלישית נזכר לשון הטבה – ג תלח

בזמן

הגאולה יהיו כל ישראל בעלי השגה ודבקים בה' – ג תמב

זמן

תחיית המתים עתיד להיות סמוך לגאולה רא"ה שנים – ג תמג

הבטחת

הגאולה היא בשבועה – ג תסט

גאולת

בית

גדול

בושתו של המוכר ביתו, ולכן בידו לגאלנו תוך שנה – ב תקסח

גבעול

מלשון

"גבו על", כלומר נכנס בו הזרע ונתגדל – ב סז

גהינם

ז'

מדורין יש בגהינם, והתחתון שבכולן שהוא כפול נקרא "ארץ עיפתה"

ו"שאול תחתית" – ב

קכד, ג קכב

דרך

הרשעים בגהינם לצעוק מתוך היסורין ולהצדיק הדין, ולכן נקרא 'גהינם', גי המין בו,

שבו נשמעת המית הרשעים – ג

קכג

גוף

הגוף

הוא מלבוש הנפש – א קעב

כשם

שביד האדם לשלול נעלו מרגלו, כך בידו לשלול חומריות גופו לקבלת הנבואה – ב כה

גורל

הארץ

נחלקה לפי הגורל מפני שהוא משבית מדנים ומונע חמדת חלק חבירו – ג קצג

גזל

חמדת

הממון של הגזלן תביאנו למות – ב

שסה

עוון

גזל קשה משאר עוונות – ב שעה

כשם

שאין להקריב על המזבח מעי העוף, מפני שהוא כלי גזל, כן הגזלן מרוחק מה' – ב תד

הגזלן

מודה שבידו גזל, אך אינו רוצה להשיבה, לעומת העושק שמכחיש ואומר פרעתיו לך – ב תיז-ח

גזל

הגוי חמור מגזל ישראל – ב תקע

גט

בגט

צריך שיהיה י"ב שיטין כמניין ג"ט, וכמו שחיבור הנבראים ע"י אותיות,

ציותה תורה שגם הפרידה תהיה באותיות – ג

שצט

גלגול

אברהם

גלגול האדם הראשון – א פא

משה

גלגול הבל – א פט, ג סב

שת

גלגול הבל – א צד

אנשי

מגדל בבל גלגול אנשי סדום – א

קפא, ג קיט

סוד

הייבום הוא סוד הגלגול, ועשרה אחי יוסף הם עשרה הרוגי מלכות, וער ואונן הם פרץ

וזרח – א שיג, שסב

מחלון

בן נעמי נתגלגל בעובד בן רות – א שסג

עניין

הגלגול נלמד מהאישה התקועית – ב

קלה

הגלגול

נרמז בפס': "דור הולך ודור בא", שבא לתקן את אשר עיוות – ב שנה

בשמירת

התורה והמצות, מבטיחה תורה שלא נצטרך לגלגול – ב תקעה

אנשי

דור הפלגה נתגלגלו באנשי סדום ובעדת קורח, ולכן נאמר עליהם: "ויקומו לפני

משה" – ג קיט

הפס':

"ולא תסוב נחלה", מרמז על הגלגול – ג רלח

סוד

הגלגול מתנהגת בעוה"ז במידת הדין, והטעם שנקרא 'עיבור' – ג רנז

על

החלל נאמר: "נופל בשדה", להורות שהחלל כבר היה וחזר ונתגלגל – ג שעה

הגלגול

נקרא אצל חז"ל: 'תחית המתים' – ג

תפ

הנאת

הנפש תגדל כשהיא מתגלגלת במי שהוא קרוב מן המשפחה יותר, לפי שיש לו שייכות גדול

עמו – ג תה

מפני

מה צדיק ורע לו, לדעת ספר הבהיר הוא משום שהיה רשע לשעבר ועתה נענש – ג תו

גלגלים

מניין

הגלגלים תתקנ"ה – א יח

הגלגלים

הם תשעה, וגלגל השכל מניע את הגלגל התשיעי שמניע את שמונת הגלגלים שבתוכו – א נא

ה'

משפיע כוחו במלאכים, המשפיעים כח בגלגלים, והגלגלים משפיעים כח בעולם השפל – א רמג

הגלגלים

גשמיים הם, וכל מעשה הטבע נכלל בהם – ב

עז

גם

בעולם האמצעי, עולם הגלגלים, יש זכר ונקבה – ב רעא

נבואת

יחזקאל ושאר נביאים ומראות הגלגלים – ב

שצג-ד

כל

הגלגלים לצורך האדם נעשו – ג שז

מחלוקת

הרמב"ם והרמב"ן בביאור הכתובים העוסקים בגלגלים – ג שח

תנועת

הגלגלים מכח השליט המניע אותם – ג

תצא

גלות

הגלות

ליחיד או לעם יורה על הסתר פנים, וכהפקר לכל – א צב

ישראל

בגלות יותר משאר אומות כיון שיש בהם רכילות ולשה"ר – ב יח

כל

זמן שישראל בגלות, השפע והאצילות נפסק מהמרכבה, ומאור הפנים רחוק מהדעת – ב כא

הגלות

והשעבוד לאומות הוא כאילו עובדים לאלילים – ג רסה

גם

קיים

הבדל בין לשון "אף" ללשון "גם", "אף" רומזת למידת

הדין, ו"גם" רומזת למידת הרחמים – ב תקפב

גפן

הענבים

התלויים בגפן נקראים 'אשכולות', ואשר נתלים בהם האשכולות במחובר נקראים 'גפן',

ו'זמורה' בתלוש – ג תסד

גר

הגרים

קלים לקבלת האמונה – א רל

מצינו

שהצדיקים נקראו 'גרים' מלשון גרגיר, הרואים עצמם יחידים, ועראיים בעוה"ז – א דש

הגר

מוצא עצמו יחידי בארץ נכריה, ולכן נקרא 'גר' מלשון 'גרגיר', הנמצא יחידי בראש

האילן, וה' יריב ריבו ויקום בעושקיו – ב

רלב, רצג, תקסא

בגאולה

האחרונה עתידים להתגייר כל האומות, מלבד עמלק – ב קנח, קסא, ג ז

הטעם

מדוע כינו חכמים את הגרים בשם "ספחת" – ב רנא

'צדק'

זו שכינה, ולכן קורין למתגייר הבא לחסות תחת כנפי השכינה 'גר צדק' – ג שנא

מצינו

שהיו הגרים לישראל סיבה למכשול ונזק – ג

שפ

אסור

להלוות גר בריבית – ג שצו

גשם

קרא

הכתוב לגשם 'אור', כי הנהרות נעשין ממי הגשמים ע"י המאורות – א של

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>