כבוד
לשון
כבוד נופל על הממון – ב קצט
הרודף
אחר השררה והכבוד, השררה בורחת ממנו – ב
שצד
כבוד
אב ואם
כל
המכבד אביו, מכבד ה' – א שפ
טעם
שכר אריכות ימים – ב קצט
כפי
מציאות החטא ושכיחותו, כן עונשו, ולכן החמירה תורה במקלל או"א יותר מהמכה
אותם, או מטעם שיש בקללה הזכרת שם ה' – ב
רכא
כבוש
יחיד
כבוש
דויד נקרא 'כבוש יחיד' על שלא היו שם ס' ריבוא – ג שיט
כבש
כל
מקום שנאמר "עגל" או "כבש" הוא בן שנה, ואילו "בן
בקר" וכן "איל" הוא בן שנתיים, ו"פר" הוא בן שלוש.
ובלשון הקרבנות נקרא 'כבש' שכובש עוונות ישראל – א קצז, ב
שצז
כדור
"דור"
מלשון "כדור", לפי שהנולדים באים והמתים הולכים – ב שנה
כהן
גדול
הראשון
בסדר החייבים בקרבן על חטאם הוא הכהן הגדול, שממנו ילמדו ישראל לשוב בתשובה, ולפי
מעלתו יגדל חטאו – ב תט
הכהן
הגדול נזהר מהחטא לפי שעיני כל ישראל תלויות בו – ב תיא
כהן
גדול המשרת במקדש של מטה, הוא דוגמא לשירות במקדש של מעלה – ב תצו
אפילו
חיות הקודש מפנין לו מקום, כדי שיכנס ויתייחד עם עם המלך – ב תקב
עליו
להיות גדור ביותר בעניין המשגל, ולכן מותר רק בבתולה – ב תקמב
הכהן
גדול הוא סיבה להשרות שכינה בישראל להאריך ימיהם – ג רלז
הכהן
הגדול נקרא 'חסיד', בעבור שהוא מושך כח ממידת החסד, והוא המברך לישראל בשם המפורש
- ג תפד
כהנים
כהן
הוא משרת – א קמו
הכהן
פורש כפיו למעלה כדי להאציל כח הברכה מהמקור העליון – א שעה
שבט
לוי כולל הכהונה
והלויה
שהם כנגד הרחמים והדין – ב
יג
מצאנו
שנקראו הבכורות "כהנים", כי עבודת הקרבנות היתה בבכורות – ב קעו
לכהנים
התירה התורה שעטנז בשעת העבודה, שכל הכוחות כלולין שם – ב רצו, תקכח
סדר
לבישת בגדי כהן גדול כסדר שבעה רקיעים – ב
תלז
הכהנים
עם בפני עצמן הם – ב תנג
הכהנים מוזהרין על טומאת המת, לפי שהם משרתי
עליון מקודשים לעבודתו – ב
תקלט
כיון
שאין אדם שלם בלא בת זוגו, לכן אין ראוי לכהן רווק לשאת כפיו – ג לא
מידת
הכהן היא תורה שבכתב, ולכן זכתה לו התורה כ"ד מתנות כהונה כנגד כ"ד
ספרים – ג קכח
עבודת
הכהנים דוגמת העבודה של מעלה, וכ"ד משמרות כהונה כנגד כ"ד משמרות של
מעלה – ג שנט
כוונה
כוונת
הלב היא עיקר האדם, ועיקר כל המצוות וכל העבירות – ג רלה
כוכבים וע"ע
מזלות
סדר
שליטת הכוכבים בחודשים בימים ובשעות – א
רנח
אף
שמערכת הכוכבים מחייבת אורך חיי האדם, אפשר שיתקצרו או יאריכו על פי רצון ה' – א שסח
הכוכבים
שולטים על הארצות והאומות בלבד, אך לא על ישראל – ב מא, ג תנב
יש
תחלואים מצד שינוי האויר כפי השתנות מערכת הכוכבים – ב רמח
הכוכבים
מקבלים כוחות העליונים ומשפיעים כל בעולם השפל – ב רפב, ג
תנב
שבעת
נרות המנורה כנגד שבעה כוכבי לכת – ב
שפג
כוחות
הכוכבים והמזלות למטה מהשכלים – ב
תקכג
בנייני
העולם השפל והפעולות שבו נגזרות מן הכוכבים – ג קעב, תמט
כישוף
נקרא
בלשון הכתוב: 'להטים', מלשון אש לוהט, ונעשים ע"י מלאכי חבלה – ב נה
עניין
הכישוף לחבר דברים חלוקים, וכאשר יחבר הדברים למטה, יתחברו הכוחות למעלה ותצא
פעולה נפלאה אך מזיקה – ב רל
מנהג
צלצול הפעמונים בכנסיות הנוצרים, מקורו ממעשי הכישוף – ב רלא
הכשפים
הם הפך הכוחות הפשוטים הטבעיים, ורצון הבורא שיתנהג העולם לפי הטבע – ג שסא
כלאיים
א.
היות ולכל חי וצומח יש כח ומזל למעלה, המרכיב שני מינין, משנה ומכחיש במעשה בראשית
ב.
השם "כלאיים" מלשון כלא ומניעה, כלומר ביטול הכוחות – ב תקכו-ז, ג שפט
כלב
הכלב
חיה גשמי לא ישבע לעולם, כמו כח המשחית שלא ישבע לאמור 'הב הב', ולכן יש להשליך לו
הטריפה – ב פב-ג
כלב
בן יפונה
הכתוב
מקדים לעולם את כלב ליהושוע, על שהקדים עצמו בקנאת ה' בעניין המרגלים – ג קצג, רמח
כנען
א"י
נקראה בשם "ארץ הכנעני", כיון שהיה כנען עבד מקולל, ונמסרה בידו הארץ
ע"י ה' שימסור אותה לישראל בבוא היום- ב קא
אצטגניני
כנען ידעו שישראל עתידים לרשת את ארצם – ב
קלג
כסא
הכבוד
כסא
הכבוד משפיע ברכה וכח
לשבעים מלאכים הממונים על שבעים אומות – ב
קנח
כיון
שנתנבא משה במידת הרחמים לכן נצטווה לעשות חצוצרות כסף ולא שאר מתכות – ג נג
כעס
הדברים
המעציבים יולידו הכעס – א שנ
כפרה
העוון
מתבטל עם הקרבן, וזה לשון "וכפר", מלשון "אכפרה פניו" – ב תטו
דאגה
על חטא היא מזבח כפרה – ב יז
מצאנו
'כפרה' במובן 'טהרה' – ג תעא
כרת
א.
יש שלושה מיני כרת, כרת לגוף, לנפש, וכרת לגוף ולנפש
ב.
לדעת הרמב"ם הכרת היא ביטולה של הנפש מהחיים הנצחיים, ולדעת רבנו א"א
לנפש להתבטל לגמרי – ב תקיד-ח