צדיק
ביאור
מדוע גדולים צדיקים יותר ממלאכי השרת – א כח,
ב תכו, ג שז
ההשגחה
העליונה בצדיקים גדולה משאינם צדיקים – א
קעו
אין
הדור מתקיים בפחות מעשרה צדיקים – א
קעט
אשרי
הצדיק וכל הנטפל אליו – א קפד
הצדיקים
אומרים מעט ועושים הרבה – א
רה
לשונות
המיתה האמורים בצדיקים – א
ריח
הצדיקים
ליבם ברשותם – א רלז
יש
לאדם להזהר מקללת הצדיק – א
רסח
המילה
'אתו' נאמרת על הצדיק – א רעח
דרך
הצדיקים השלמים שלא יבקשו סיבה כלל להצלתם או פרנסתם, וישימו מבטחם בה' בלבד – א שכז
דרך
הצדיקים כשחוטאים מודים בחטאם, ומצדיקים עליהם את הדין – א שמא
דרך
הצדיקים שחושבים עצמם גרים בעוה"ז – א
שסו
דרך
הצדיקים כל זמן שה' מוסיף להם כבוד וגדולה, הם מוסיפים בעצמם שפלות וענווה, ומתוך
כך זוכים למעלה וכבוד – ב ח, סח, תקסב
כשהצדיק
מצטער שכינה מזדמנת לו להצילו – ב
טו
לא
דיין לצדיקים שאינן ניזוקים, אלא שנותנין להם שכר וגדולה – ב טז
מצינו
שישועת הצדיקים ופורענות הרשעים בבוקר – ב
עה
דרך
ה' כאשר עושה נס לצדיקים שהוא עושה נס בתוך נס כדי להגדיל האות והמופת – ב קח, קלו
לא
נשתבחו הצדיקים והנביאים בתארי החכמה, אלא בתארי המידות, להורות שעיקר החכמה יושר
המידות – ב קסה
הצדיק
המקיים את התורה לא יצטרך רופא – ב
רמח
נמשלו
הצדיקים, בעלי המידות הטובות, לבהמות תמות ולעופות תמימים – ב תסא
אין
נקרא אדם צדיק אלא הבוטח בה', ולא ילאה הצדיק כי נפשו השכלית תאמצהו ותוסיף בו כח –
ג קפו
שכר
הצדיק בעוה"ב, ופורענותו בעוה"ז – ג רפט
מאברהם
ואילך הברכות מסורות ביד הצדיקים – ג
תעה
ההפרש
שבין צדיק לרשע – ג תנו
צדק
'צדק'
האמור במידות ה' כולל דין ורחמים – ג
שנ
צדקה
נגמר
דינם של אנשי סדום על שהיו מואסים בצדקה – א
קעז
הצדקה
מוסיפה חיים – א שסח
א.
צדקה בסתר דוחה צרות ומסלקת פורענות.
ב.
מדרגות הצדקה כדעת הרמב"ם – ב רלד-ו
מנהג
חסידים בצרפת לעשות משולחנם שהאכילו עליו עניים, ארון לקבורה – ב רעט
בזכות
הצדקה הגשמים מתרבים, ובביטולה נעצרים – ב
שטז
בנתינת
הצדקה לא יחסר ממונו – ב שסו, ג תט
הממונה
על הצדקה, אסור שיסחור במעות הצדקה להוציאן מרשותו – ב תס
בנתינת
הצדקה משתף מידת הרחמים עם מידת הדין, והשיתוף הוא קיום העולם – ג שלט
צור
כל
צור שבמקרא חסר וא"ו, במלכות אדום הכתוב מדבר – ב צה
צורה
לדעת
חכמי הטבע ורז"ל, זרע הזכר הוא הכח הנקרא היולי הנותן צורה בחומר העובר – ב תסט
ציבור
מוטב
לאדם להכלל בכלל הרבים והציבור בראש השנה, ולא יהיה נפרט בפני עצמו – ב שיג
צידוק
הדין
נכון
המנהג לומר צידוק הדין על המת, שכן אמרה משה על עצמו ביום מותו – ג תס
ציצית
ל"ב
חוטים בציצית כנגד ל"ב נתיבות חכמה – א
י, ב שעא, ג שצ
כל
הכוחות ההפכיים והמשתנים זה מזה כלולין במצוות ציצית, ולכן התירה תורה כלאיים
בציצית – ב תקכח
שקולה
כנגד כל המצוות, ובלשון חכמים נקרא 'טלית', מלשון עילוי ורוממות, והציצית מרמזת
לתחיה של גוף האדם – ג ק
צל
בליל
החותם של הושענא רבה, לא ימצא צל לראש מי שעתיד למות באותה שנה, והצל מורה על חיים
– ג פו-ז
צניעות
מעלת
האשה הצנועה – א רפט
כיון
שיפה היא הצניעות, דיבר ה' עם משה באוהל מועד – ג ז
צנצנת
כלי
חרש, שהוא צונן ומצנן מה שבתוכו – ב
קנא
צפון
לכך
נקרא 'צפון', שהשמש צפונה משם, ונקרא 'אסתן' לפי שיש רפואה ברוח צפונית, ו'שמאל'
על שם שמאלו של אדם הפונה למזרח, או מלשון סומא – ג יד, רנט
צרעת
'נגע
צרעת' הוא חולי שיבוא ממנו לידי צרעת, ואינה צרעת גמורה – ב תעד
הנגעים
מורים השגחה גמורה, ואין העניין נוהג אלא בנחלת ה' בארץ ישראל – ב תפ