אות ק'

קבורה

מעלת

הקבורה בארץ ישראל – א שעב

קדושא

רבא

כיון

שעיקר הקידוש אינו אלא ביום, לכן נקרא קדושא רבא – ב קמט

הטעם

שנקרא קידוש היום קדושא רבא משום שהיום כנגד זכור והלילה כנגד שמור – ב קצח

קדושה

קדושה

היא הבדלות מעסקי העולם – א

נג

הנשמר

מן הטומאה נקרא קדוש – ב קע, תסד

המצוות

הם עיקר הקדושה – ב שיד

לשון

קדושה הוא עניין פרישות והבדל – ב

תקכ

קדיש

ה'

עולמות בקדיש כנגד ה' ספירות, ואין להפסיק בין עלמיא ליתברך – ב כ

קודש

הקדשים

מצאנו

'קדש הקדשים' במשמעות קדושה חמורה, או בהתייחס לאוהל מועד – ג קכח

קומץ

מילת

'קומץ' הוא תרגום של חור, ועיקר מצוות קמיצה הוא מה שבתוך החור – ב תה

קטורת

קטורת

כנגד תרי"ג מצוות, כיון שאות ק' מתחלפת בד' בא"ת ב"ש – ב רב

ריח

הקטורת נקטר ונקשר במידות, ושמחת המידות משפיעה ברכה על התחתונים – ב רצג, תנ

הקטורת

אינה באה על חטא אלא על השמחה – ב

שט הקטורת הוא הקרבן הנבחר והנרצה מכולם – ב

תמח הקטורת היא ממידת הדין – ב

תנ

הקטורת

שהקטירו העובדים לשדים, הועילה להם שעל ידי העשן והליחות היו השדים מתחברים לאדם

ומגידים לו עתידות – ב תקו

קיבוץ

גלויות

קבוץ

כל גלות ישראל תתכן בגאולת מצרים ובגאולה העתידה – א שעח

רמזים

בכתוב לקיבוץ כל הגלויות, ובכללם עשרת השבטים – ג תלז

כשם

שיוסף קדם לשאר אחיו בגלות מצרים, כך גאולת עשרת השבטים קודמת מ"ה שנים

ליהודה ובנימין – ג תפז

קידוש

ה'

פורענות

הרשע הוא כדי שיתקדש שם שמיים – ב

סט, עא

קידוש

החודש

לדעת

רבינו חננאל קביעות החודשים על פי החשבון, ולא על פי הראיה, ומחלוקת צדוק ובייתוס

עם חכמי ישראל על קביעת החשבון – ב

פו-ח, קב

קללה

אין

שם ה' נזכר על הרעה אלא על הטובה, מלבד ג' דברים – ב תעה

המקלל

ורוצה שתחול קללתו צריך לקלל בכל שמותיו של מי שרוצה לקלל – ג קע

יועיל

לקללה אם יביט המקלל בעיניו בעת הקללה – ג

קעא

קנאה

הקנאה

המצויה במין האנושי, איננה נמצאת כי אם באותם הקרובים במעלה, ואין הקנאה מצויה

במלאכים, היות ורצונם אחד להשיג את ה' – ב

מו

לא

תמצא בכל התורה מילת 'קנאה' ביחס לה', כי אם בע"ז – ב קצ

מצינו

רבים שהקנאה גרמה לחטאם כקורח והבל – ג

קח

קצף

יש

מלאך ששמו 'קצף' הנמשך ממידת הדין – ג

קכד

קראים

רבינו

מציין את פירוש רס"ג, לעומת הפרשנות הקראית – ב תח

קרבנות

הטעם

לאיסור חמץ בקרבן מנחה, משום שיש בו רמז ליצר הרע – א צ

טעם

הקרבנות הוא כופר והצלה מן הפורענות – ב

מב

א.

כל מקום שנאמר קרבן לה', אומר ביו"ד ה"א, שלא ליתן פתחון פה למינים,

והטעם שלא אמר הכתוב לה' קרבן

ב.

הטעם שהכשיר הכתוב לצורך קרבנות בהמות נרדפות ופסל את הרודפות – ב שצה-ו, תקמה

הקרבנות

נועדו שיתבונן בפחיתות עצמו וברוממות האדון, ומפני שכל פעולות האדם נכללות בג'

דברים, שהם המעשה הדיבור והמחשבה, כן תחייב התורה בקרבן ג' דברים – ב שצט

עיקר

יחוד ה' הם הקרבנות שהם קרוב הכוחות זה בזה עד הסיבה הראשונה – ב תב, ג

רח, רמב

נתייחדו

חזה ושוק לתנופה, שהם סיבת התנועה באדם ובחי, להודות לה' המעמיד עולם בכח תנועת

הגלגלים – ב תלב

הטעם

שמספר הקרבנות הם תשעה – ב

תלד

היות

ורוב ענייני המקדש והמשכן סובבים על חשבון שמונה, גם הקרבנות הוכשרו ליקרב רק אחר

שמונה ימים – ב תמג

הקרבנות

שהיו ישראל מביאין היו מן המובחר, וכן ראוי בכל נדבה למקדש – ג רז

קרבן

פסח

טעם

שחיטת טלה בקרבן פסח, היות שמזל החודש הוא טלה, ולכן רצה ה' לבטל המזל ולהכניעו – ב צ

יש

מצוות בקרבן הפסח שנוהגות לדורות, ואילו מצוות מתניכם חגורים ודם המשקוף נהג בפסח

מצרים בלבד – ב צא

בפסח

מצרים לא אמר הכתוב 'כל בני ישראל' אלא 'בני ישראל', להורות שלא כולם עשו הפסח,

לפי שהיו בהם טמאים – ב צח

קריאה

מצינו

בלשון הכתוב 'קריאה' במשמעות הכרזה או תפילה – א קצב

לשון

'קריאה' הוא לשון כבוד, שמלאכי השרת משתמשין בו – ב שצ

קריאת

התורה

גם

בזמן רבנו נהגו ששליח הציבור קורא כל הקריאה – ג תיג

קרי

וכתיב

דרשת

קרי וכתיב – ב קצח

קשת

נקרא

'קשת' על שהאדם מקשה ומותח היתר שבו – א

קכא

מהותה

של הקשת – א קכב

ג'

ארונות שעשה בצלאל כנגד ג' מראות שבכיסא הכבוד, וג' מראות בקשת. ולכן נכתבה ג'

פעמים 'קשת' בפרשת הברית של נח– ב

ערב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>