אות ר'

ראייה

השם

'ראובן' מלשון ראייה שהיא מידת הדין – א

רנט

אין

השלמת הראייה או השמיעה אלא בידיעה, ועל כן יבואו שני העניינים האלה בתורה במקום

הבנה, ככתוב: "וליבי ראה" – ב

כו

כאשר

נאמר על משה 'וירא', משמעות הדבר שהשיג הדבר בחכמתו ולא מכח הנבואה – ב מו

כל

'ראייה' האמורה ברשעים אינה אלא לפורענות

- ג קסא

ראשית

מעלת

החכמה הנקראת 'ראשית', לא השיגה שום נברא כמו משה רבינו – ב מו

לשון

'ראשית' כוללת שתי קדימויות, קדימת מעלה, וקדימה זמנית – ב תסז

ראש

השנה

העם

הנפרט במניינו כל אחד לגולגולתם בראש השנה, הנה הוא מושגח ומעשיו נפרטין, ואז עלול

לחול הנגף עליו, ולכן לא רצתה השונמית שאלישע יתפלל בעדה - ב שיג

רגל

סוף

דבר יקרא בכתוב 'רגלו', או 'רגל' במשמעות סיבה, כדעת הרמב"ם – ג קמט

רגלים

שלושת

הרגלים הם בזמן האביב, הקציר, והאסיף, להורות שנתחייבנו להודות לה' הזן את העולם,

על התבואה וצמח הארץ – ב רמא

איסור

בשר וחלב נזכר אצל שלושת הרגלים, להזהיר ישראל העולים לרגל למקום הנבואה, שלא

יטמטמו הלב – ב רמב-ג

הטעם

מדוע לא הזכירה תורה 'שמחה' בפסח, והזכירה 'שמחה' בעצרת, ובסוכות ג' שמחות – ג שמה

רוח

ייחס

הכתוב 'רוח' לשם ה' לרוב דקות הרוח – א

יז

רוח

הקודש

רוח

הקודש מסתלקת מתוך עצב וחברת הרע – א

רלב

בהתחזק

כוחות הגוף יתעוררו כוחות הנפש, ומתוך שמחת הנפש תחול רוח הקודש – א רלג

בעת

נבואה כל כוחותיו והרגשותיו של הנביא בטלות, מה שאין כן ברוח הקודש, שהוא מדבר

כדרך כל אדם, ויופיעו הדברים על לשונו – ב

תלז, ג תפג

לדעת

רבנו רוה"ק קטנה מנבואה, ולדעת הרמב"ן רוה"ק גדולה מנבואה – ג תפג

רוח

קדים

רוח

קדים מוכנת לפורענות לעולם – ב

עד

רוחות

השמיים

לא

מצינו בתורה סדר הזכרת רוחות השמיים באופן אחד – ג רנח

רועה

צאן

הצדיקים

הראשונים היו רועי צאן, שהיו מתרחקים מן הישוב הקרוב לחטא ולגזל, ושם מקום

ההתבודדות לנבואה – א שסה, ב כא

רחיצת

ידיים

א.

טעם רחיצת הידיים במשכן שהוא כדרך המשרתים את המלך לרחוץ ידיהם מפני שהידיים

עסקניות. ורחיצת הרגליים משום שהיו משרתי ה' יחפים

ב.

לרמוז על עשר ספירות, ולשון נטילה הוא לשון הגבהה – ב שטז

רחמים

בהצלה

ורחמים מזכיר הכתוב שם ה' – א

קיא

המשיל

הנביא את אהבת ה' לישראל לאהבת האם על בנה ולרחמיה עליו – ב צט כשם שהעולם נברא במידת הדין והרחמים, כך

נברא המשכן במידת הדין והרחמים – ב

שעט

התורה

כלולה מן הרחמים והדין, תורה שבכתב כנגד הרחמים, ותורה שבעל פה כנגד מידת הדין – ב שפו

ציוותה

תורה למלוח במלח כל קרבן, להורות שבמלח יש כח המים והאש, כנגד מידת הדין והרחמים,

שהם קיום העולם – ב תז

מילת

'אף' בכתוב רומזת למידת הדין, ו'גם למידת הרחמים, ואילו ומילת 'זאת' כלולה מן הדין

והרחמים – ב תקפב

מצינו

שלא הזכיר משה בתפילתו י"ג מידות הרחמים, אלא ו' בלבד, לפי שישראל היו רובן

עוונות – ג פט

א.

מתוך צער האם במצות שלוח הקן, השר הממונה על העופות מבקש רחמים, ונמשך רחמים לכל

המצטערים והצריכים רחמים

ב.

שכר המצוה אריכות ימים בסיבת הרחמים – ג

שפז-ח

ריבית

נקרא

הריבית 'נשך', כארס הנחש הנכנס באיברי הנשוך, כך עונש איסור ריבית נכנס בממון

המלוה – ג שצה

ריח

ריח

במשמעות הכתוב הוא זכרון הדבר – א

י

ריח

ניחוח

הרוח

העליון תנוח ותרד למידת הרחמים שהיא קבלת השפע וקיום העולם – ב תא

רמזים

בתורה

כל

התורה רמזים – א קעא, שע

רמזים

למלכות רומי – א שא

מהפסוק

"ורימה לא היתה בו" האמור במן, רמוז שלמתים יש מנוחה בשבת – ב קמט

רמז

לשלוש ברכות המזון מן התורה – ב

רפ

נרמזו

עשר שמיטות שביטלו ישראל, כנגד שבעים שנה של גלות בבל – ב תקעט

א.

רמזים שהתורה לא תזוז מישראל אפילו בזמן גלות ארבעת המלכויות.

ב.

רמזים לשלוש מאות ותשעים שנה שחטאו ישראל משנכנסו לארץ עד גלות עשרת השבטים

-

ב תקפא

רפואה

מצינו

בכתוב שגם שמירה ומניעה מחולי נקרא 'רפואה' – א קמא

בכל

החולאים המדבקין, הראיה תזיק ותדביק אותם – א קפב

בעזרת

הדיבור ניתן לרפאות לחולי הנפש, ולקרב אותו תחת כנפי השכינה – ב קנט

כל

רפואה ע"י האדם לא מצאנוהו בכל הכתובים כי אם בדגש, המרמז על צער וטורח, אבל

ברפואה האמורה בה' נזכר ברפה, כיון שרפואת ה' בנחת ללא צער כלל – ב רכב

לעומת

הרופא שהוא מועיל לאיבר אחד ועלול להזיק לאיבר אחר, התורה רפואה לכל – ג רצא

רקיעים

חיות

הקודש הם ברקיע השביעי שהוא 'ערבות', ולמעלה ממנו נקרא 'מעון', ולמעלה ממנו נקרא

'מכון' – ב רעז

רשע

לשונות

המיתה האמורה ברשעים – א ריח

הרשעים

ברשות יצרם הרע – א רלז

אין

ביכולת הרשע להשפיל כבוד הצדיק – א

רעד

הרשעים

מרוממין עצמן וכל אשר להם – א

רעז

מילת

'עמו' נאמרת על הרשע, ולשון 'אתו' על הצדיק – א רעח

דרך

הרשעים שאין מודים בחטאם – א

שמא

אין

קיום ועמידה לרשע – א שסז

מצינו

שישועת הצדיקים ופורענות הרשעים בבוקר – ב

עה

שם

שמיים מתקדש בשעה שהרשעים חוזרים בתשובה, ואילולא כן הצדיקים נתפשים עליהם מפני

הערבות, ואין לדחות את פושעי ישראל – ב

שכ א. לשון 'רשע' הוא המתגאה והכופר בעיקר

ב.

חסד ה' מתפרסם בעמים בסליחת הרשעים, ואין צריך לומר שימצא סליחה במידת הרחמים, אלא

אפילו במידת הדין ימצא סליחה– ב

תי

הרשעים

נמשלו לים שאין להם מנוחה בעולם – ב

תיג המשילו הנביאים את הרשעים לעופות, לבהמות, ולחיות טמאות ודורסות – ב תסא

הנמשך

אחר תולדות האדמה ומשתקע בתאוות הגופניות נקרא רשע – ג מג, תנו

כל

מקום שנזכר בכתוב 'ראיה' ביחס לרשע הוא לפורענות – ג קסא

שכר

הרשעים בעוה"ז – ג רפט

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>