סקירות על הספר

סקירה על 'הפכים במקרא ובלשון חכמים' מאת הרב יואל קטן, מדור קריית ספר, בשבע גליון 609, כי תצא ה'תשע"ד

סקירה על 'הפכים במקרא ובלשון חכמים' מאת הרב יואל קטן, מדור קריית ספר, בשבע גליון 609, כי תצא ה'תשע"ד

הפכים במקרא ובלשון חכמים - אילן חיים-פור

הפכים בלשון הקודש לאור המקורות, לסדר פרשת השבוע, הנ"ך וספרות החכמים ז"ל.

מורשת, תשע"ד. תנא עמ' (9999190‑04)

 המחנך הרב אילן חיים-פור מצא בקעה וגדרהּ. לתיבות רבות בלשון הקודש משמעויות הופכיות-משלימות, וכמעט שאין פרק בתורה שלא תמצאנה בו מילים הראויות להתבוננות מן הפן הזה. כך למשל בפרשת שופטים "לעבור ברית" פירושו להפר את הברית ("אשר יעשה הרע בעיני ה' אלוקיך לעבור בריתו") – אך אותו ביטוי בראש פרשת ניצבים, "לעוברך בברית ה' אלוקיך ובאלתו", כוונתו דווקא להיכנס לברית! הלא דבר הוא? וכן הוא ב"חובר חבֵר" שהוא מכשף, לעומת המובן הרגיל של התיבה חָבֵר, שהיא אף כינוי לתלמיד חכם. ואין צריך לומר שהתיבה "כי" בפסוק "כי האדם עץ השדה" רוויה משמעים הנוגדים זה את זה, ובמחלוקת פירושה נחלקו קדמונים.

וכך הוא לא רק בתנ"ך, אלא גם בחז"ל: תורף (עיקר) ותורפה (מקום החולשה), גידור שהוא גדר והגנה על הקיים – וגם קציצת תמרים לצורך אכילתם, לסרב כמשמעו וגם להפציר ולבקש, ועוד מילים רבות זהות שמשמעיהן הפוכים במעין היפוכים משלימים.

ספר לעתים עמוק ולעתים אף משעשע, אשר עוסק בפן אחד של נפלאות לשון הקודש.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>