עם הארץ

עם הארץ

       א.    כלל התושבים

       ב.     דלת העם

        ג.     אנשי המעלה

       ד.     הדיוטות

הצירוף 'עם הארץ' במשמעות כלל התושבים והאזרחים מופיע בפסוק: "וַיִּשְׁתַּחוּ אַבְרָהָם לִפְנֵי עַם הָאָרֶץ" (בראשית כג, יב), ועוד רבים כיוצא בזה בלשון הכתוב.

לדברי המלבי"ם (שמות ד-ה), המילה 'עם הארץ' מציינת את דלת העם והפחותים שבהם, כגון: "וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה הֵן רַבִּים עַתָּה עַם הָאָרֶץ וְהִשְׁבַּתֶּם אֹתָם מִסִּבְלֹתָם" (שמות ה, ה). ואילו 'עם הארץ' במשמעות חשיבות וגדולה מצינו בפסוק: "עַם הָאָרֶץ יִרְגְּמֻהוּ בָאָבֶן" (ויקרא כ, ב), ופירש רש"י בדרך הדרש (ע"פ תו"כ י, ד): "עַם הָאָרֶץ – עם שבגינו נבראת הארץ. דבר אחר, עם שעתידין לירש את הארץ ע"י מצות הללו".

ויש אפילו במשמעות של סנהדרין ושופטי העם, כגון: "וְאִם הַעְלֵם יַעְלִימוּ עַם הָאָרֶץ אֶת עֵינֵיהֶם מִן הָאִישׁ הַהוּא בְּתִתּוֹ מִזַּרְעוֹ לַמֹּלֶךְ לְבִלְתִּי הָמִית אֹתוֹ" (ויקרא כ, ד), כפירוש רש"י: "וְאִם הַעְלֵם יַעְלִימוּ – אם העלימו בדבר אחד, סוף שיעלימו בדברים הרבה. אם העלימו סנהדרי קטנה, סוף שיעלימו סנהדרי גדולה".

ומשמעות רביעית בהשאלה בלשון חכמים: "אין בור ירא חטא ולא עם הארץ חסיד" (אבות ב, ה), כדרך שביאר הרמב"ם: "בור – הוא אשר אין לו לא חכמה ולא מידות, ועם ארץ – אין לו מעלה שכלית, ויש לו קצת מעלות מידות".

כלומר אדם פשוט, הדיוט, או אחד מהמון העם שאין בו תורה". או כפי שביאר הרב קוק זצ"ל: "מושג עם הארץ הוא אדם ישר הולך רק אחרי רגשות לבבו ולא התרומם ללכת כפי התעודה השכלית" (עין איה ברכות ט, רה).

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *