הרהורים לאחר מות קדושים

אייל יפרח הי"ד, נפתלי יעקב פרנקל הי"ד גיל-עד שעאר הי"ד

 ימים קשים עברו על עם ישראל, ימים שעננה כבדה של חוסר ודאות וחרדה לגורל הבנים עטפה בכנפיה את הכל. אך הימים היו גם ימים של התעלות, של שותפות גורל, של אחווה, של דמעה וזעקה. הרגשה זו חלחלה לכל שדרות העם, וכל מי שלב יהודי פועם בקרבו לא יכול היה להישאר אדיש עד לשובם של  בנים לגבולם.

אך סיומה הטראגי של הפרשה, נמהל בפגיעה מוראלית ובכבוד הלאומי של עם ישראל, כאשר עד כתיבת שורות אלה סובלים אחינו שבדרום ממטח פצמרי"ם, ושוב הופכת שדרות לעיר 'קסומה'.

על כל אלה, ירושלים, עיר הנצח, הופכת למרמס ביד כל פורע וביד הישמאעלים שורפי יערותיה.

אך עלינו נכפתה השתיקה ההבלגה ואזלת היד. הסבל היהודי נעשה כאילו מובן מאיליו, ושוב בני השפחה מרימים ראש ומבקשים ליטול את העטרה מידם של  בני הגבירה.

זאת ועוד, כאשר מבקשים יהודים לפקוד את הר הבית בדומייה בקדושה ובתפילה, מלווים אותם עדת פרחי מחבלים, בחירופים ובאלימות, ואת הכל אנו שוב נושאים בדומייה ונאנחים.

מטרתה של ההבלגה נועדה 'להרגיע את השטח' עד יעבור זעם, דבר שהוא ללא ספק קל ופשוט יותר מאשר להבהיר באופן ברור שלא רק הר הבית בידינו, אלא שארץ ישראל כולה, ובכללה העיר עזה, בידינו.

אך על הממשלה ועל עם ישראל לדעת שדם יהודי לא נשפך לשווא, וגם הזעקה ותחושת האחדות לא היו לריק. ייתכן מאוד שההנהגה הנוכחית שעייפה מנוראות המלחמות, ומוכנה תמיד 'לויתורים כואבים' ולשחרור רוצחים, עתידה לסיים את תפקידה.

תחתם יקומו בחורים עשויים ללא חת, מלאי אמונה, דבקים בבוראם, ובעלי כבוד לאומי, שיידעו לקומם ולהרים קרנם של עם ישראל בארצו.

ובל יחשוב איש, שיש מי שיוכל לעכב את התהליך האלקי לשוב הבנים לגבולם. קיבוץ הגלויות מארבע כנפות הארץ לארץ ישראל, ופיתוחה המואץ של מדינת ישראל הם ללא ספק מרכיב חשוב בגאולת ישראל בזמנינו.

זאת יש לדעת, הלחץ של הציבור האמוני, והדור הישראלי שלא חווה מקרוב את טעמה המר של הגלות, שלא מוכן לכרוע ולהשתחוות לכל זב ערל, ממשיך לבעבע ולתסוס ללא פורקן, וללא מציאת נתיב חוקי.

אך כאשר יגיע הרגע שיבשיל התהליך, המציאות המעוותת הנוכחית תשתנה באחת, וכבר לא יהיה ניתן למשוך את גלגלי הזמן לאחור.

כנראה שהדרך הזו המלאה ייסורים וחתחתים, היא הדרך הארוכה ביותר, אך גם הקצרה ביותר לגאולה ההולכת וקרבה, "וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי" (יחזקאל טז, ו).

אני פונה בשעה גורלית זו לממשלת ישראל ולעומד בראשה, אנא מכם, במקביל למאבק העיקש בטרור, להקים יישובים יהודיים רבים חדשים, לא רק ביהודה ושומרון, אלא גם בנגב ובגליל. וכל  משפחות הטרור וגרורותיהם, גדולים וקטנים, לשלח לנחלתם ולמולדתם במדינות ערב. ועל כגון זה נאמר בנביא: "תַּחַת הַנַּעֲצוּץ יַעֲלֶה בְרוֹשׁ תחת וְתַחַת הַסִּרְפַּד יַעֲלֶה הֲדַס וְהָיָה לַה' לְשֵׁם לְאוֹת עוֹלָם לֹא יִכָּרֵת" (ישעיהו נה, יג).

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>