והיה העקוב למישור

על סודו של כוח ההתמדה למדנו במדרש: "מה היה תחילתו של ר' עקיבא. אמרו בן ארבעים שנה היה ולא שנה כלום. פעם אחת היה עומד על פי הבאר אמר: מי חקק אבן זו, אמרו לו המים שתדיר נופלים עליה בכל יום. אמרו לו עקיבא אי אתה קורא אבנים שחקו מים".

גם אם נדמה שכוחם של טיפות מים הוא שולי וחסר משמעות, הרי עוצמתם של טיפות המים נמדדות בכוח ההתמדה שלהן. ואם אומנם מתמידות הן בפעולתן, עשויות הן אף לבקע אבנים.

נזכרתי במעשה זה בעלייתי ביום העצמאות לחומש. על אף האזהרות הנמרצות: "השמרו לכם עלות בהר ונגע בקצהו". ולמרות תלוליות העפר שנערמו במטרה לחסום את הגישה, הצליחו אלפי יהודים להעפיל לראש ההר.

לטעמי, סמל המאבק לשיבת עם ישראל לכל מרחבי ארצו הם תלוליות עפר. אותם תלוליות עפר שנועדו לעכב ולהתיש את כוחם ורוחם של הצועדים במעלה ההר, לא הצליחו לעצור בעדם.
רבים מהצועדים גרפו בידיים חשופות ממש את העפר שנערם מולם לעיני כוחות הביטחון ההמומים, ובלי משים קיימו בידיהם ממש את האמור בנבואה: "וְהיה העקוב למישׁוֹר".

כל פעולה של כל יהודי מצטרפת לחשבון אחד גדול של מעשים שיכולים להניע מהלכים חובקי עולם ולהביא בסופו של חשבון לגאולת ישראל ולגאולת העולם כולו. אולם מעבר לכך, כאשר רבים מישראל שותפים ומאוחדים במחשבה בדיבור ובמעשה למטרה נעלה אחת, זוכים הם גם לסייעתא דשמיא ולהארה שמיימית שבכוחה לקדם אותם ביתר שאת להגשמת מטרתם.

ואולי זו גם משמעות הכתוב בשיר השירים: "דומה דודי לצבי או לעופר האילים", כי דרכו של הצבי לעיתים לרוץ ולעיתים לדלג במרוצתו. ללמדך שגם בגאולת ישראל קיימים לעיתים דילוגים על עיכובים צפויים, ואין הדרך לגאולה קבועה וצפויה מראש.

* פורסם בערוץ 7 :

http://www.inn.co.il/Articles/Article.aspx/6609

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>