מהפיכה חילונית

פורסם בעטורי כהנים 191, תשרי ה'תשס"א, עמ' 41, והדברים אקטואליים גם עתה (ה'תשע"ד)

לאחרונה עדים אנו על מגמה בולטת של גופים פוליטיים שעניינם שינוי פניה של המדינה, וטשטוש כל סממן יהודי בציבוריות הישראלית.
תופעה שללא ספק מעוררת דאגה וסימני שאלה רבים בדבר עתידם המשותף של זרמים שונים בתוך העם היהודי בארץ ישראל.
אולם, אם נתבונן בתכליתה של התופעה אפשר שדווקא מעז יצא מתוק, ודווקא הרצון לטשטש את הזהות היהודית יביא לרצון פנימי ואמתי לבירור מעמיק וללא פשרות של הזהות היהודית, לחזרה לטבעיותנו, ולנורמליות הלאומית היהודית של העם בארצו.
בכדי לעמוד על עיקר דבריי נעיין תחילה בדברי התלמוד במסכת סנהדרין (צ"ח:). שם מתאר התלמוד את הסימנים המובהקים לגאולתן של ישראל, ושם נאמר: "ר' אלעזר אומר אף מזה שנאמר "כי לפני הימים ההם שכר האדם לא נהיה ושכר הבהמה איננה וליוצא ולבא אין שלום מן הצר". התלמוד מבאר את הפסוק: "רב אמר אף תלמידי חכמים שכתוב בהם שלום, דכתיב "שלום רב לאוהבי תורתיך", – אין שלום מפני צר". ופירש רש"י שאף לתלמידי חכמים לא יהיה שלום ומנוחה מיצר הרע.
הרב ראובן מרגליות בספרו 'מרגליות הים' ביאר את טעם הדבר, שאם נפגשים שני הפכים והאחד חייב להתבטל מפני חברו, אזי לפני סילוקו הוא מתגבר יותר. כפי שמתרחש במציאות הטבעית בה חשכת הליל מתגברת קודם שיאיר היום, וכן החולה בימים הסמוכים למיתתו נראה כמבריא, כיון שכח החיוני שבו מתגבר. וכן להיפך, המבריא מחוליו, לעיתים טרם החלמתו כליל הוא קודח מחום. באותו אופן ניתן לבאר מדוע 'חוצפא יסגי', תתרבה החוצפה בטרם יסתלק כוחו של יצר הרע, ולכן אז דווקא הוא מתגבר.
אפשר שבכך ניתן לשער את טיבה ומגמתה של המהפכה החילונית, כדרך שכתב הרב קוק זצ"ל באורות: "בלא החוצפה דעקבתא דמשיחא לא היה אפשר רזי תורה בגילוי גמור", עד אשר "יראה אז בעליל כי חוסן ישראל הוא בקודש עולמים באור ה' ובתורתו".
דווקא מתוך ידיעת הדברים יקל קמעא לקדם את פני הבאות, ולהפוך את המר למתוק.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>